Maharsha Chidushei Aggadot Rosh HaShanah 25a – מהרש"א חידושי אגדות ראש השנה כה.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם ^אכְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִיבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ רְאִינוּהוּ בִּזְמַנּוֹ וּבְלֵיל עִיבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה ^בוְקִיבְּלָן ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן הֵיאַךְ מְעִידִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וּלְמָחָר כְּרֵיסָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ שָׁלַח לוֹ ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבִמְעוֹתֶיךָ ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנֶךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מֵיצֵר אָמַר לוֹ ^גיֵשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכׇּל מַה שֶּׁעָשָׂה ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ג:ד׳} אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. בָּא לוֹ אֵצֶל ר׳רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס אָמַר לוֹ אִם בָּאִין אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כׇּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ד:ט׳} וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵנִים אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁכׇּל שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵּית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּיּוֹם שֶׁחָל יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ עָמַד ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ אָמַר לוֹ בּוֹא בְּשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי רַבִּי בְּחׇכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרַי.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא אָמַר לָהֶם ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא ^דפְּעָמִים שֶׁבָּא בַּאֲרוּכָּה וּפְעָמִים שֶׁבָּא בִּקְצָרָה. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא דְּבֵי רַבִּי דִּכְתִיב {תהלים ק״ד:י״ט} עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ שֶׁמֶשׁ הוּא דְּיָדַע מְבוֹאוֹ יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. רַבִּי חִיָּיא חַזְיֵיא לְסֵיהֲרָא דַּהֲוָה קָאֵי בְּצַפְרָא דְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה שְׁקַל קָלָא פְּתַק בֵּיהּ אֲמַר לְאוּרְתָּא בָּעֵינַן לְקַדּוֹשֵׁי בָּךְ וְאַתְּ קָיְימַתְּ הָכָא זִיל אִיכַּסִּי א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי לר׳לְרַבִּי חִיָּיא זִיל לְעֵין טָב וְקַדְּשֵׁיהּ לְיַרְחָא וּשְׁלַח לִי סִימָנָא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבִקְּשׁוּ ב״דבֵּית דִּין לְקַדְּשׁוֹ אָמַר לָהֶם ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא ^האֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וּמֶחֱצָה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה וע״גוְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתָה אִמּוֹ שֶׁל בֶּן זָזָא וְהִסְפִּידָהּ ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֶסְפֵּד גָּדוֹל לֹא מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה לְכָךְ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעָם שֶׁלֹּא קִידְּשׁוּ ב״דבֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ.: הָלַךְ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא (וּמְצָאוֹ) מֵיצֵר כּוּ׳.: אִיבַּעְיָא לְהוּ מִי מֵיצֵר ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מֵיצֵר אוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיצֵר ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא הָלַךְ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וּמְצָאוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהוּא מֵיצֵר אָמַר לוֹ [רַבִּי] מִפְּנֵי מָה אַתָּה מֵיצֵר אָמַר לוֹ (רַבִּי) עֲקִיבָא רָאוּי לוֹ שֶׁיִּפּוֹל לַמִּטָּה י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַל יִגְזוֹר עָלָיו גְּזֵירָה זוֹ. א״לאָמַר לוֹ רַבִּי תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתַּנִי אָמַר לוֹ אֱמוֹר אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא כ״ג:ב׳} אַתֶּם אַתֶּם אַתֶּם ג׳שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אַתֶּם ^ואֲפִילּוּ שׁוֹגְגִין אַתֶּם אֲפִילּוּ מְזִידִין אַתֶּם אֲפִילּוּ מוּטְעִין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ עֲקִיבָא נִחַמְתַּנִי נִחַמְתַּנִי.: בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם שֶׁל זְקֵנִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם פְּלוֹנִי כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן פְּלוֹנִי כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא פְּלוֹנִי כְּאֶלְדָּד וּמֵידָד. וְאוֹמֵר {שמואל א י״ב:ו׳} וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם ה׳ אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וְאוֹמֵר {שמואל א י״ב:י״א} וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת יְרוּבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל יְרוּבַּעַל זֶה גִּדְעוֹן וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְרוּבַּעַל שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה עִם הַבַּעַל בְּדָן זֶה שִׁמְשׁוֹן וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ בְּדָן דְּאָתֵי מִדָּן יִפְתָּח כְּמַשְׁמָעוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:ו׳

^ב רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:ו׳

^ג רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:י׳

^ד רמב״ם הלכות קידוש החודש י״ז:כ״ד

^ה רמב״ם הלכות קידוש החודש ח׳:א׳

^ו רמב״ם הלכות קידוש החודש ב׳:י׳

שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביה״כ כו׳. ובפרק תפלת השחר אמרי׳ אהך עובדא דבר״ה צעריה כו׳ לאו דוקא אלא אעדות קידוש החדש שהיה בר״ה צעריה ביה״כ והיה חושש ביותר על ר״י ולא על ר׳ דוסא משום שהיה ר׳ יהושע אב״ד ובא לבטל קביעות המועדים שעשה ר״ג: למה לא נתפרשו כו׳. שהיה ראוי לפרש שמותן לכבודן כיון שהיו נביאים לעולם כתרגומו ויתנבאו ולא יספו ולא פסקו וקאמר אלא ללמד כו׳ דאמרי׳ לו שמא חשוב הב״ד זה כג׳ מן השאר שלא נתפרשו כו׳ כפרש״י ואע״ג דכולם נביאים הוו אשמועינן בזה שלא נתפרשו שמותן שיהיה חשוב בעיניו ב״ד של כל דור ודור כב״ד של הזקנים דבימי משה: ר׳ חייא חזיא לסיהרא כו׳ זיל איכסי כו׳ מפורש פרק אד״מ: א״ל (ר׳) עקיבא ראוי לי כו׳ ואל יגזור עלי כו׳ כצ״ל ור׳ יהושע אמר כן לר״ע ובספרים שלפנינו גרסינן ראוי לו כו׳ ואל יגזור עליו כו׳ ודאי נמי דר״י קאמר לה וכאלו תולה קללתו בחבירו ונראה לומר דנקט קללה זו שיהיה נופל למטה י״ב חודש כו׳ כדי שלא יוכל לילך לפני ר״ג במקלו ובמעותיו ולא יחלל המועדים: נחמתני נחמתני כו׳. כפל דבריו ואפשר שנתכוין לומר נחמתני עלי דאתם אפי׳ מזידים ונחמתני על ר״ג גופיה דאתם אפי׳ מוטעים: שלא יאמר אדם כו׳ פרש״י על ב״ד שבימיו וכי פלוני כו׳ אמור לו כו׳ הרי הוא כאחד משאר זקנים שאינך יודע מי הם עכ״ל אין ר״ל שיהיה האמת כן ב״ד שבימיו מי חשוב כב״ד הזקנים שהרי הם היו נביאים דכתיב ויתנבאו ולא יספו ובמה גריעי מאלדד ומידד שנתפרשו שמותן דלא נאמר במעלתן אלא שהיו גם כן נביאים אלא במה שלא נתפרש שמותן ללמד בא שיהיה חשוב בעיניך ב״ד כל דור ודור כמ״ש לעיל: ולמה נקרא שמו ירובעל כו׳. בקרא מפורש כן ויקרא לו ביום ההוא ירובעל לאמר ירב בו הבעל וגו׳ וישכם ירובעל הוא גדעון וגו׳ וי״ל דהם קראו לו ירובעל לגריעותא שהבעל ינקום בו ויריב ריבו בו על שנתץ מזבחו וא״כ הכא דשמואל קרא לו כן אינו נראה דלגנאי ולגריעותא לא קראו בשמו גדעון רק ירובעל אלא אדרבה למעלתו קראו כן ע״ש שהוא עשה מריבה עם הבעל: בדן זה שמשון כו׳. יש לעיין בזה שהקדים הכא בקרא שמשון קודם יפתח ולפי סדר הכתובים בספר שופטים היה יפתח קודם שמשון ויש ליישב דלכך שינה הכתוב ג״כ לקרוא שמשון בדן ע״ש מעלתו דקאתי מדן שניבא עליו יעקב בברכתו דן ידין עמו כאחד וגו׳ יהי דן נחש וגו׳ שכולו נדרש בפ״ק דסוטה על שמשון משא״כ יפתח שלא הוזכר מעשיו בנבואה בתורה ולכך הקדים הכא שמשון ליפתח משום דכסדר חשיבותייהו חשיב להו וכמ״ש בפ׳ בן סורר לגבי שם וחם ויפת:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון